העשור החולף היה העשור של האינטרנט, שרשם בישראל צמיחה של כמעט 300%: אם ב-1999 היו בישראל כ-1.1 מיליון גולשים ברשת, כיום צמח מספרם ל-4.3 מיליון, כשכ-80% ממשקי הבית היהודיים מחוברים לאינטרנט. מנועי החיפוש, שהיו בתחילת העשור רק עוד אתרים, לא מאוד חיוניים, נהפכו לבסיס שאליו נכנסים וממנו יוצאים הגולשים. גוגל בעולם (כמו גם בישראל) לא היה קיים בטבלאות האתרים הגדולים בתחילת העשור, אך זה כמה שנים שהוא מושל בכיפה כאתר הנצפה בישראל.
למעשה, פרט לוואלה, שנוסד ב-1995 ולתפוז שהוקם ב-1996, כל האתרים ששולטים בטבלת האתרים הגדולים בישראל הם בני פחות מעשור. אבל אם בתחילת העשור התמקמו האתרים הישראליים בראש הטבלה, בשנתיים-שלוש האחרונות השתלטו האתרים הבינלאומיים על הדירוגים: שלושה מתוך חמשת האתרים הגדולים בישראל הם בינלאומיים - גוגל, פייסבוק ויוטיוב. הישראלים היחידים ששרדו בצמרת הם וואלה, בן 15, ו-ynet, בן עשר. פייסבוק, האתר הצעיר שזינק לראש הטבלה, לא היה קיים כלל בתודעה הישראלית לפני שלוש שנים בלבד.
גם השימוש של הישראלים באינטרנט עבר שינוי מקצה לקצה: בתחילת העשור העידו הישראלים, כחלק מסקר שערכה חברת TNS/טלסקר, כי השימוש העיקרי שהם עושים באינטרנט הוא קריאת דואר אלקטרוני, שהיה ממוקם אז בשרתי ספקיות האינטרנט. תיבות הדואר אז היו מוגבלות בקיבולת, וספקיות האינטרנט גבו עליהן כ-3 דולרים בחודש, בנוסף ל-1.3 דולר על כל שעת גלישה - בחבילות שכללו מספר קבוע מראש של שעות גלישה, שחריגה מהן היתה יקרה באופן משמעותי.
גם תעשיית המסחר האלקטרוני היא תוצר של מהפכת האינטרנט. אם לפני עשור העידו רק כ-20% מהגולשים, שהיו כ-200 אלף איש, כי ביצעו רכישות ברשת, כיום מדובר ביותר משני שלישים מהגולשים - כ-2.8 מיליון איש. אם אז אמרו 3.3% מהגולשים (כ-36 אלף איש) כי יסכימו לרכוש מוצר חשמלי כלשהו לבית באמצעות האינטרנט, כיום מספרם הוא יותר מ-2 מיליון איש. את המעבר הזה הרגישו על בשרן רשתות החשמל הגדולות וחנויות החשמל הפרטיות שמשלו אז בכיפת המחיר המוזל, וכיום לא נותר להן אלא להתאים את עצמן למה שקורה ברשת.
בראשית העשור היו רק 26% מהגולשים בישראל מעל גיל 18, והיתר היו צעירים בגילאי 13-18, שגדלו לתוך האינטרנט ובקושי זוכרים את העולם שהיה לפניו, ובוודאי שלא את הצורך לשלם בעבור כל שעת גלישה. סביר להניח שמהפכה דומה תתרחש בגלישה באמצעות הטלפון הסלולרי, שכיום מתומחרת לפי היקפי גלישה ונפח החומרים שעוברים בה.
טבלת השימושים ברשת - אז והיום - חושפת את המהפכה שעברו כמה מהתעשיות הגדולות בישראל: אם לפני עשור ציינו כשליש מהגולשים - כ-300 אלף איש - כי הם קוראים עיתונים וחדשות ברשת, כיום כבר מדובר ב-87% מהגולשים, כ-3.74 מיליון איש. הניזוקים העיקריים הם העיתונים המודפסים, שמזה עשור יורדים והולכים בהיקף התפוצה.
לפני עשור, צפייה בקטעי וידאו לא נכללה ברשימת הפעילויות ברשת. כיום, כמעט 4 מיליון גולשים בישראל מציינים פעילות זו כאחת המרכזיות שלהם ברשת. את ההשלכות מרגישות על גבן תעשיות בינלאומיות רבות, החל בחברות המוסיקה, שסובלות מפיראטיות וכלה בקולנוע - כיום כמעט אין סרט שלא דולף לרשת כבר בשבוע הראשון להקרנתו, כאשר הגולשים הם גם אלה שמכריעים לגבי הצלחתו או כישלונו באבחת הודעת פייסבוק/טוויטר אחת.
גם תעשיות הפיננסים והסלולר נמצאות בעיצומן של מהפכות ששינו מקצה לקצה את הרגלי העבודה בהן - מהפכות שדורשות מהן להיות זמינות ללקוח בכל אמצעי גישה, לספק לו מענה במקום שבו הוא נמצא ולא לצפות ממנו להגיע אליהן, כפי שהיה מקובל בעבר.
